סוכר הוא מרכיב מרכזי ובעל תפקיד חשוב מאד בתהליך ייצור אנרגיה בגוף (סוכר וחמצן = אנרגיה).
הסוכר הוא רכיב כל כך חשוב לתפקוד האיברים ותהליכים בגופנו, שקיימים מנגנונים רבים שיגרמו לנו להמשך אליו.
אחד מהם הוא שסוכר פועל על אזורים במוח שמיצרים תחושת עונג ואופוריה.
לתכונה זו חשיבות אבולוציונית רבה כי היא למעשה מבטיחה את הישרדותנו.
בתקופות קדומות, כאשר אדם היה מוצא מזון עשיר בפחמימות, הוא היה אוכל ממנו בלי הגבלה כי מה שזמין עכשיו לא בטוח יהיה גם מחר.
עודפי הסוכר שנכנסו לגוף יאגרו בתור רקמת שומן,
שאותה הגוף מתמיר לאנרגיה בימים של חוסר בפחמימות כמו למשל בחורף.
אז מה הבעיה ?
הבעיה נחלקת לשני חלקים:
כיום אנחנו חיים כשמסביבנו יש שפע של מזון זמין כמעט מכל הסוגים כל השנה. תקופת החורף (החוסר) אף פעם לא מגיעה – את מאגרי הסוכר שהופכים לשומן לא יוצא לנו אף פעם לנצל, והם רק מתווספים לעוד שומן. כך הסוכר שאותו אנחנו צורכים בשפע כי זה האינסטינקט שלנו להישרדות הופך למעשה להיות גורם למחלות ותמותה.
המהפכה התעשייתית הביאה איתה את היכולת לקחת מזון שמכיל כמות גדולה של פחמימות, לזקק אותו ולהפריד ממנו את כל שאר הרכיבים ה"מיותרים" כמו סיבים, חלבונים ויטמינים מינרלים וכו'. וליצור סוכר מזוקק, השפעת הסוכר המזוקק על הגוף שונה מהשפעתו כשהוא מגיע בצורתו השלמה, כמו שצריכה של החומר שמזוקק מעלי הקוקה (קוקאין) שונה מאד מהשפעתו כאשר לועסים את עלי הקוקה בשלמותם (מנהג עתיק ולא מזיק של ילידים מדרום אמריקה). צריכת סוכר מעובד על בסיס קבוע גורמת לשרשרת של תגובות אלימות בגוף, המשפיעות לרעה על הבריאות שלנו.
התמכרות מתוקה
מחקרים רבים מגלים לאחרונה,
את מה שחברות המזון הגדולות כבר יודעות שנים: הסוכר המזוקק ממכר !
ממש כמו סיגריות, סמים ואלכוהול ומסוכן לא פחות.
לכן חברות המזון שדואגות לרווחים שלהן ולא לבריאות שלנו,
דואגות להחדיר את הסוכר כמעט לכל מזון אפשרי,
לא רק כדי שנאהב את המוצר שלהם, אלא גם שנתמכר אליו ונרצה ממנו עוד.
לכן ניתן למצוא אותו לא רק במוצרים כמו ממתקים ועוגות אלא גם במוצרים מלוחים כמו,
לחם, קרקרים, חטיפים, נקניקים, שניצלים קפואים, מטבלים ורטבים, סלטים מוכנים ועוד...
ובמיוחד במוצרים שמיועדים לילדים ויש סביבם תדמית של מזון בריא ומזין
כמו מעדני חלב, יוגורטים, דגני בוקר, שוקו, קטשופ ועוד...
זהו דבר מאד חשוב עבור חברות המזון כי ילדים שנחשפים לכמויות גבוהות של סוכר,
הופכים למבוגרים מכורים לסוכר.
סוכר חום בריא יותר ?
בשונה מההבדלים המשמעותיים בין אורז לבן לעומת אורז מלא,
הסוכר החום לא מאד שונה מהסוכר הלבן – הוא עדיין מאד מעובד.
המיתוס שהסוכר החום בריא יותר נולד כנראה בגלל ההשוואה עם הצבע החום של האורז המלא.
במקרה הטוב מדובר במוצר שמתוך תהליך העיבוד הארוך של סוכר לבן,
עובר שלב אחד פחות של זיקוק ונשאר עם כמויות זניחות של ויטמינים ומינרלים
ובמקרה הפחות טוב מדובר בסוכר לבן שהוסיפו לו קרמל שיצבע אותו בחום.
בכל מקרה שניהם משפיעים בצורה זהה על עליה של רמות הסוכר בדם.
לכן המרת הסוכר הלבן בחום היא כמעט חסרת משמעות – חוץ מההשפעה על הכיס שלנו.
מחביאים לנו את הסוכר !
היום, יותר ויותר אנשים מבינים את ההשלכות הבריאותיות שמתלוות לצריכה גבוה של סוכר,
ובראשם השמנת יתר ומחלת הסוכרת שמוגדרים כמגיפות בעולם המערבי.
חברות המזון מיהרו להגיב לשינוי בדרישת הצרכנים למזון בריא יותר, בשני אופנים:
אחד ביצירת מוצרים "ללא סוכר" והשני ביצירת מוצרים "מופחתי סוכר"
"ללא סוכר" - במקרים מעטים אכן ישנם מוצרים שמשווקים אותם ללא תוספת סוכר
כמו למשל משקאות דגנים ודגני בוקר מסוימים.
אך ברוב המקרים כאשר טועמים מוצרים שעל האריזה שלהם מתנוססת ההצרה ללא תוספת סוכר,
אפשר להרגיש שהם מתוקים.
במקרים כאלו אכן לא הוסיפו סוכר מעובד אלא סוכר סינטטי (מלאכותי)
כמו סכרין, אספרטיים, סורביטול מלטיטול וכו'.
הממתיקים הללו הם אמנם ללא קלוריות אבל על פי מחקרים מסוימים,
הם מזיקים מאד וגורמים להפרעות נוירולוגיות ומטבוליות שונות
ואף יותר מכך, מחקרים עדכניים שנעשו על השפעת משקאות דיאטטיים (עם סוכר סינטטי)
מעידים שאלו אינם מסייעים בשמירה על משקל נמוך,
אלא אף גורמים להשמנה ולסיכון מוגבר לחלות בסוכרת, הרבה יותר מהמשקאות עם סוכר רגיל.
"מופחת סוכר" – את אשליית המוצרים מופחתי הסוכר יוצרים בשני אופנים:
הקטנת המנה של המוצר (מ 250 גר' ל 180 גר') תגרום לירידה בכמות הסוכר אבל לא באחוז הריכוז שלו.
להוריד את כמות הסוכר הלבן (שמופק מקני סוכר או סלק סוכר) ולהוסיף סוכר מעובד אחר כמו למשל סירופ תירס, לתת שעורה, סירופ גלוקוזה, סירופ קקאו, סירופ פרוקטוז. הסוכר במוצרים כאלו לא הלך לשום מקום הוא רק מתחבא מאחורי שם אחר, סוס טרויאני אם תרצו שנועד לבלבל אותנו כדי להיכנס לגופנו למרות שניסינו להדוף אותו.
מכון גמילה
אין דרך להמתיק את האמת המרה: סוכר שאנו מוסיפים למזון ולמשקאות שלנו,
הוא מיותר ובמקרים רבים אף מזיק.
אמנם ממתיקים שמגיעים בצורתם הגולמית כמו דבש, סילאן, מולסה ודומיהן,
עשירים בויטמינים, מינרלים וחומרים פעילים אחרים שטובים לנו,
אך הם עדיין גם עשירים מאד בסוכרים.
צריכה חסרת רסן שלהם תוביל גם היא לתוצאה הדומה לצריכת מוגזמת של סוכר מעובד.
לכן קודם כל, כדאי להשתדל להימנע כמה שאפשר ממזונות מעובדים ומשקאות קלים
שמכילים כמויות גדולות של סוכר.
להמעיט כמה שאפשר בהוספת ממתיקים למזונות ומשקאות שלנו
ובמקרים שבכל זאת בחרנו להמתיק,
להעדיף ממתיקים בצורתם הגולמית או סטיביה שהוא צמח שנותן טעם מתוק
אך הוא ללא ערך גליקמי (ניתן לקנות עלים מיובשים לחליטה או כטבליות/נוזל/אבקה בחניות טבע).
הפחתה של הסוכר או גמילה מסוכר הוא תהליך לא קל לעיתים,
ממש כמו שנגמלים מסגריות, אך הוא בהחלט אפשרי.
בתום תקופת הסתגלות שיכולה לארוך בין כמה ימים לשבועות,
אפשר להפיק הנאה מהמתיקות העדינה שקימת במזונות טבעיים כמו דגנים, פירות וירקות.
ובכל זאת אפשר גם מדי פעם ליהנות ללא ייסורי מצפון,
מהפינוק המתוק שאנחנו מאד אוהבים.